הפרעת קשב,  ADHD, הפרעת קשב וריכוז… מה זה?

איך נראית הפרעת קשב?

הפרעת קשב כוללת קושי בריכוז ונטייה היפראקטיבית שמלווים את האדם מאז ילדותו המוקדמת. במקרים מסויימים יופיעו רק קשיי ריכוז או רק היפראקטיביות ואימפולסיביות, ובמקרים אחרים יופיעו כל האפיונים במשולב.

חוסר קשב. “הוא כזה רחפן”

אצל אנשים מסוימים הפרעת קשב מתבטאת במיוחד בקושי במיקוד ובשמירה על קשב. אנשים (או ילדים) כאלה יתקשו לשמור על ריכוז ודעתם תוסח בקלות מגירויים אחרים בסביבה. כשמנסים להתרכז המחשבה נודדת למחוזות אחרים ופתאום “מתעוררים”- איפה הייתי?

בגלל הנטיות הללו הם יתקשו לעקוב אחרי הוראות ובביצוע משימות יהיו להם הרבה שגיאות קטנות של חוסר תשומת לב. גם להתארגן לא קל להם והם שכחנים סדרתיים של סוודרים, מחברות, ובבגרות גם של מפתחות, ארנק… מבחוץ הם מצטיירים כ”רחפנים”, “חיים בבועה משל עצמם”.

היפראקטיביות ואימפולסיביות. “כאילו מפעיל אותו מנוע”

אצל קבוצה אחרת של אנשים, הפרעת הקשב מתבטאת בעיקר בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות. הם כל הזמן בפעילות ובתנועה, רצים, משחקים או מדברים בקצב מואץ ומתקשים לשבת לרגע בשקט. גם כשיושבים סופסוף הגוף לא רגוע- הרגל קופצת, הידיים משחקות במשהו, מחפשות תעסוקה… הם אימפולסיבים- פועלים מהבטן ומתקשים להתאפק, מתפרצים ולא יכולים לחכות לתורם. הרבה פעמים סף התסכול שלהם נמוך, הם פועלים ומגיבים כאן ועכשיו ומהר ומיד- בלי לחשוב על ההשלכות.

אצל קבוצה שלישית של אנשים הפרעת הקשב מתבטאת בשילוב של כל המאפיינים הללו. על פי המאפיינים הבולטים מוגדרת גם האבחנה הספציפית של הפרעת קשב, שיכולה להיות “סוג חסר קשב”, “סוג היפראקטיבי” או “סוג משולב”. ההפרעה השכיחה היא זו שתוארה-  במיקוד קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות וסובלים ממנה 5-10% מהאוכלוסיה (!).

מיקוד יתר. “כשהוא שקוע במשהו אין כלום מסביב. מדברים אליו והוא לא שומע”

קיים גם סוג נוסף של הפרעת קשב, פחות שכיח, המכונה “מיקוד יתר” (Over focus). אנשים עם נטיה למיקוד יתר מאופיינים ביכולת טובה לריכוז, אך היכולת טובה מידי- הם מתקשים להיות ערים לסביבה בזמן שמתרכזים ואפשר לקרוא בשמם שוב ושוב, הם פשוט לא ישמעו. קשה להם לעבור באופן גמיש בין משימות ומטלות, ובכלל הם אוהבי שגרה קבועה ושונאים שינויים וחידושים. כל התחלה חדשה או שינוי בחיים כרוכים בהמון מאמץ מבחינתם, קשה להם להיכנס לתוך משהו חדש ולהסתגל- ממעבר דירה ועד משחק או משימה חדשה.

הם “נתקעים” גם ברעיונות מסוימים ויכולים להצטייר בעיני אחרים כעקשנים ולא גמישים. הם איטיים, בישנים ולא קל להם בחברה. פעמים רבות האפיון של “מיקוד יתר” משתנה ברגעים שונים, וישנם אנשים הנעים בין תת מיקוד וקשיי ריכוז למיקוד יתר וקשיי גמישות.

הפרעת קשב לאורך החיים

הפרעת קשב היא הפרעה התפתחותית, כלומר- היא הפרעה נוירולוגית, מולדת מטבעה, ובאה לידי ביטוי בשלב מסוים של ההתפתחות. הגיל האופייני בו בדרך כלל שמים לב שמשהו לא בסדר הוא שנות הגן או תחילת בית הספר. בגיל זה כבר קיימת ציפייה מילד שישב ברצף ויוכל להקשיב לסיפור, להתרכז במשחק, או לשבת ברצף בזמן השיעור ולהתרכז במה שלומדים. פעמים רבות הגננת או המורה ישימו גם הן לב לקושי, שמאפיין את הילד ברוב מעשיו.

בגלל ההתחלה בילדות הפרעת קשב נחשבה במשך שנים להפרעת ילדות. בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההתייחסות לאפיוני הפרעת קשב ולמקומות בהן היא מקשה על החיים גם אצל ילדים שגדלו- אצל מבוגרים. פירוט של האפיונים המיוחדים ושל ההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים תוכלו לקרוא כאן.

מה עושים? אבחון וטיפול בהפרעת קשב

השכיחות הגבוהה של הפרעת קשב והמודעות ההולכת וגדלה לקיומה הולידו כמות רבה של טיפולים בשיטות ובצבעים שונים. השפע הזה מהווה אפשרות אך הוא גם מבלבל. אם חושדים שקיימת הפרעת קשב, אצל ילד או מבוגר, מה עושים? צריך או לא צריך אבחון? לוקחים ריטלין? יש עוד טיפולים?

אבחון מסודר הוא חשוב מאוד. אבחון מאפשר לוודא שחוסר הריכוז (או מאפיינים אחרים) נובעים אכן מהפרעת קשב ולא מגורמים אחרים. העניין קריטי שכן סימפטומים שנראים כמו הפרעת קשב וריכוז, יכולים לנבוע גם מבעיות שונות לגמרי שמצריכות התייחסות וטיפול אחרים. כך לדוגמא- קושי בריכוז, חוסר קשב, חוסר מוטיבציה, אימפולסיביות, חוסר שקט ועוד אפיונים של הפרעת קשב יכולים לנבוע גם ממצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה, או להוות תגובה למתח משמעותי או משבר שהאדם עובר. אבחנה לא נכונה (כלומר, אבחון הפרעת קשב וריכוז כשאינה קיימת) מונעת טיפול בבעיה האמיתית ויכולה גם להחמיר את הקושי, לדוגמא בגלל טיפול תרופתי שגוי.

האבחון מוביל לבחירת טיפול. טיפול בהפרעת קשב וריכוז צריך להתייחס לאפיונים הישירים של ההפרעה ולהשלכות אחרות להן היא גורמת. כך, הטיפול מכיל כמה מרכיבים נפרדים וחשובים. תרופות (ובהן ריטלין המפורסמת) מהוות מענה יעיל. מרכיב חשוב לא פחות הנו למידת אסטרטגיות התמודדות ועקיפה. על סוגי הטיפולים הללו, על מה שניתן לשנות ועם מה כדאי להשלים תוכלו לקרוא בפירוט בקישור.

חלק משמעותי אחר בטיפול שלפעמים מתפספס הנו טיפול רגשי בהפרעת קשב. היות והפרעת קשב מלווה אנשים לאורך חייהם, פעמים רבות נצבר שק כבד של מטענים רגשיים שנובעים ממנה, במיוחד אם לא אובחנה וטופלה. תסכול מכישלונות או מביקורת של הסביבה, דחיה בשל קשיים חברתיים, תחושות חוסר ערך, חוסר מימוש או חוסר יכולת אופייניים מאוד לאנשים עם הפרעת קשב. פירוט של הקשיים הרגשיים ושל הדרך לטפל בהם תוכלו לקרוא בקישור.