העוצמה שבהעלמות

אנורקסיה: רזון, גאווה ופחד

אנורקסיה נרבוזה היא אולי הפרעת האכילה המפורסמת ביותר. למרות שהיא לא הפרעת האכילה השכיחה ביותר, היא בוודאי הכי בולטת. באנורקסיה הרזון הקיצוני נראה לעיני כל. אי אפשר להתעלם ממנו. הקושי (או ההישג, בחוויה של הנערה עם אנורקסיה) בולט ונוכח. המילה אנורקסיה ביוונית היא חוסר רצון, היעדר תשוקה. ואכן, מול רצון נחוש ועוצמתי לרזון, באנורקסיה אין תשוקה לביטוי של שום חלק אחר באישיות. אין תשוקה לחיים, שבפועל הולכים ואוזלים, ברמה קונקרטית ומטאפורית, עם הירידה במשקל.

ואכן, אנורקסיה לא מוגדרת רק ברזון קיצוני, כלומר, במשקל הגוף הנמוך, אלא גם ביחס לאוכל ובמקום שהוא תופס בעולם. אצל נערה או אשה עם אנורקסיה, אכילה (או בעצם היעדרה) ממלאת את כל תחושת העצמי, את כל הקיום. קיים פחד עז מעליה במשקל שכן תחושת הערך מבוססת רק על הרזון. כמה שאני יותר רזה אני יותר שווה. הירידה במשקל מרגישה כהישג גדול ויכולה למלא באושר ובגאווה, אך במקביל עליה במשקל, גם אם זעירה, מורגשת ככישלון צורב ומוכיחה שבעצם אני לא שווה שום דבר. במצב של אנורקסיה המחשבה על מה ואיך לאכול, ספירת הקלוריות, ניסיונות החבאה של אוכל והחשש הגדול מעליה במשקל הופכים לדבר היחיד שמעסיק, שחשוב, שמעניין.

הרזון באנורקסיה מושג באמצעות דיאטה קיצונית, או הימנעות מאכילה, ולעיתים גם בעזרת עיסוק אינטנסיבי בספורט. אצל בנות מסויימות עם אנורקסיה יש לעיתים התקפי זלילה, כשכבר אי אפשר יותר לצום והחשק להרפות ולאכול מנצח. אחרי התקפי הזלילה יהיו ניסיונות להוציא את האוכל מהגוף באמצעות הקאות, שימוש במשלשלים או בדרכים אחרות.

למרות שבפועל נערה עם אנורקסיה רזה מאוד (לפחות ב- 15% מהמשקל הרצוי), היא לא מרגישה כך. היא חשה שמנה ומסורבלת. היא מרגישה שהמראה שלה בלתי נסבל ושהיא חייבת להוסיף לרדת במשקל כדי להרגיש טוב עם עצמה.

אנורקסיה גורמת לתופעות לוואי גופניות לא מעטות. המחזור החודשי מפסיק (או שלא מתחיל, אם אנורקסיה מתחילה לפני קבלת המחזור), ועם הירידה במשקל יורד גם לחץ הדם ואתו משתלטות חולשה ועייפות. תת התזונה גורמת לשיער דליל, ציפורניים שבירות ועור יבש. המחסור בשומן מוביל לתחושת קור וככל שהרזון קיצוני הגוף מצמיח פלומה של שיער כשכבת בידוד. אנורקסיה גורמת לפגיעה בעצמות ולעיתים גם בלב ובכליות.

אנורקסיה וגיל ההתבגרות

אנורקסיה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות. זה גיל לא פשוט. ההתבגרות היא פיזית, כשהגוף מתחיל להשתנות, נהיה לא מוכר, לפעמים מפחיד. ההתבגרות היא גם נפשית, כשלאט לאט הילד אמור להפוך לאדם שעומד בפני עצמו, עם שאיפות, מטרות ואחריות. החלק הזה מפחיד לפעמים לא פחות. במובן הזה אנורקסיה יכולה גם לשרת את הסובלת ממנה, היא עוזרת להתמודד עם הדרישות בגיל הקשה הזה. היא עוצרת את ההתבגרות הגופנית ואת ההפיכה לאישה. היא ממלאת את החיים ופותרת את הפחד הגדול שמתעורר מהצורך לגדול ולבחור, לרצות ולשאוף.

האוכל ואני: מי שולט במי?

הדגש על מראה בגיל ההתבגרות מוביל בנות רבות לנסות דיאטה. אנורקסיה מתחילה פעמים רבות מדיאטה שהצליחה יותר מידי. המחמאות על המראה ממלאות, הצורך באוכל הולך ופוחת, והרצון להמשיך ולרזות נהיה כל החיים. הוא ממלא את המחשבה, מכוון את ההתנהגות, משתלט על הרגשות. כל השמחה, הגאווה והסיפוק תלויים במשקל, כשמצליחים לרדת עוד ועוד, וכל העצב, היאוש והכישלון קשורים אליו, ומתעוררים אם המשקל עולה מעט.

מצד אחד קיימת תחושת כוח ושליטה, התחושה שאני “כל יכולה” מסוגלת לא לאכול, שולטת במשקל, מצליחה איפה שרבות אחרות רוצות ולא מצליחות. מצד שני הגולם קם על יוצרו. העיסוק באוכל הופך להיות החיים, מכוון וקובע הכל. הפחד מעליה במשקל הוא השולט. כבר אין בחירה, כבר אין רצון בשום תחום אחר.

החולשה, הפחד והיאוש מחוסר היכולת לצאת ממעגלי החשיבה וההתנהגות של האנורקסיה מלווים פעמים רבות גם בדיכאון. התחושה היא שהחיים יצאו משליטה. גם בחורות שמבינות שה”הישג” של הרזון הורס כל חלקה טובה בחייהן מרגישות שאין להן איך לצאת מזה. אנורקסיה היא לא רק מחלה קשה אלא גם מסוכנת. הסיכוי למות בה גדול יותר מאשר בכל מחלת נפש אחרת, כשכ- 15% מהחולות באנורקסיה מתות. מוות יכול להגרם מסיבוכים רפואיים של המחלה, אך גם ניסיונות התאבדות נפוצים. בגלל הדיכאון, היאוש, ההרגשה שאי אפשר לצאת מזה, שאין תקווה.

יש תקווה. טיפול באנורקסיה

אפשר לטפל באנורקסיה, וככל שמתחילים מוקדם כך הסיכוי להרפא גדל. למען האמת 70% מהפונות לטיפול נרפאות, נתון שצריך לזכור במהלך הטיפול, שאינו פשוט.

כמו בהפרעות אכילה אחרות, טיפול באנורקסיה צריך להכיל כמה מרכיבים נפרדים: רגשי, דיאטטי ורפואי. החלק הדיאטטי קשה אך הכרחי. הפחד מעליה במשקל הוא כה גדול שברוב המקרים יהיה קשה מאוד להתנגד לו ולאכול בלי ליווי צמוד וקשוב. המטרה בליווי הדיאטני היא להגיע למשקל שמאפשר לגוף לחיות. מאפשר לאשה לתפקד, להיות בריאה. אך העליה במשקל תרגיש בלתי אפשרית ללא טיפול בשורש הבעיה שטמון בקשיים הרגשיים.

הטיפול הרגשי באנורקסיה מלווה את האשה בפחד, ביאוש ובתסכול ונותן להם מקום. ההתבוננות פנימה וההכרות עם רגשות בהווה ובעבר מאפשרת להרגיש חלקים נוספים בעצמי מעבר לשאיפה לרזון. ככל שמתהווה תחושה יותר מלאה בפנים, בתוך העצמי, הסובלת מאנורקסיה מרגישה יותר קיימת, פחות מצומצמת, יותר בשליטה. היא יכולה להרשות לעצמה לחיות. לחיות באמת, לרצות באמת, ולא רק דרך האוכל. אפיקים חדשים שנפתחים בנפש מאפשרים להתמודד עם הפחד ולהעיז לתפוס מקום, מקום פיזי של הגוף ומקום נפשי בעולם.

במקביל אנורקסיה מחייבת מעקב רפואי לטיפול בתופעות הלוואי הפיזיות. טיפול תרופתי פסיכיאטרי יכול גם כן לעזור לדיכאון ולסימפטומים אחרים. אנורקסיה היא מחלה קשה. היציאה ממנה לא פשוטה והטיפול דורש כוח. אבל אפשר לרפא אנורקסיה. אפשר לחזור לחיים.