איך חרדה נראית?

חרדה הנה חוויה של פחד עוצמתי שיכול לעלות מול טריגר מוכר או ללא כל סיבה מובנת. הפחד מלווה בתחושות פיזיות של דפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורת, כאבי בטן או כאבי ראש. ככל שחווית האימה חזקה יותר, התחושות הפיזיות יהיו אינטנסיביות יותר. 

חוויות חרדה קוטלגו במשך השנים על פי מאפיינים שונים שקיימים בהן ל סוגי הפרעות חרדה שונים. עם זאת, בכולן משותפת חוויה של פחד עמוק ועוצמתי ללא סכנה מציאותית שתואמת את עוצמתו. 

בהפרעות חרדה מסוימות החרדה עולה מאובייקט או סיטואציה מובחנת. כך למשל ממצבי פרידה (חרדת נטישה) או ממצבים חברתיים (חרדה חברתית). חרדה ממצבים ואובייקטים ספציפיים אחרים מכונה פוביה ספציפית. דוגמאות לפוביה ממצבים היא חרדת משהות במעלית או מטיסה. דוגמא לפוביה מאובייקט ספציפי הנה מבעלי חיים שונים, מדם ועוד. 

בהפרעת פאניקה המצב המעורר חרדה הוא חווית התקף חרדה. הפרעה זו מאובחנת כשבעקבות התקף חרדה האדם חי בפחד מתמיד מהישנות של התקף נוסף. התקף החרדה, שהכיל פחד מצמית, מבהיל, ופתאומי לא תמיד מובן כחרדה, והאדם חושב שחווה את תחילתו של התקף לב, או שהוא עומד להשתגע. הפחד מהישנות מוביל לצמצום משמעותי של החיים במטרה להימנע מסיטואציה שעלולה לעורר התקף חרדה נוסף.

הפרעת חרדה כללית (GAD) מאופיינת בדאגה אינטנסיבית המאפיינת את האדם כמעט כמצב קיומי. החיים נחווים כדבר מפחיד ומסוכן. האופציה שמשהו יכול להשתבש זמינה ובולטת- בבריאות, במשפחה, במצב הכלכלי. החרדה בהפרעה זו הנה מאובדן עתידי. האדם שקוע בציפיה לאובדן ובחשש ממנו.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מוגדרת כאשר אירוע טראומטי מובחן וברור החל את הפרעת החרדה. האירוע הטראומטי אינו “טראומה” בז’רגון היומיומי- משהו מטלטל שקרה לנו, אלא הוא מכיל אימה ממוות, או מפגיעה גופנית או נפשית קשה. הוא יכול להיות נקודתי- כמו תאונת דרכים, פיגוע או רעידת אדמה, או חוזר ונשנה כמו בפגיעות אלימות מינית חוזרות ומתמשכות. אובדן השליטה המוחלט שהאדם חווה באירוע יתבטא בהפרעה, כשתמונות, זכרונות ותחושות מהאירוע יעלו בעוצמה חזקה וללא שליטה מול טריגרים פיזיים או מחשבתיים. האימה בעת האירוע המקורי תעלה שוב ושוב, כשלמרבה הזוועה, החוויה שנגמרה תחווה שוב בעת ההיזכרות. החוויה הקשה תגרום לעוררות מוגברת ביום ובלילה, עצבנות, קשיי ריכוז ודכדוך.

ב- OCD, הפרעה טורדנית כפייתית, הנפש נעזרת בטקסים קבועים כדי להפחית חרדה. כך, האובססיות הן מחשבות חוזרות ונשנות שמעוררות חרדה. המחשבה האובססיבית תייצג פחד גדול, איזור שנתפס כמסוכן מאוד לאדם. כדי להירגע הוא יעזר בטקס- בקומפולסיה, שבאופן רגעי מרגיעה את המחשבה ואת החרדה שהיא מייצרת. כך למשל, חוויה של האדם את העולם כחודרני ומסוכן יכולה לייצר אובססיה- מחשבה חוזרת על הפחד ממגע עם אנשים שיכולים להעביר מחלות, לחדור ולהרעיל את האדם. המחשבה תוביל לשטיפת ידיים חוזרת ונשנית שתסלק רגעית את המחשבה ואת הפחד. הטקס ללא תמיד קשור בתוכן שלו למחשבה המסוכנת. העניין הוא שהוא עובד- עשיה מסוימת שמצליחה להרגיע את החרדה לזמן קצר. באופן מעניין אנשים עם OCD ידווחו לעיתים על פחות חוויה של חרדה, היות וכל עוד הם מבצעים את הטקסים באדיקות החרדה נמנעת. עם זאת, החיים יכבשו על ידי הטקסים שילכו ויתרחבו. האדם יהפך לעבד, לכוד בטקסיו כדי שיוכל לחיות ברוגע יחסי. 

חרדה מופיעה פעמים רבות במקביל להפרעות נפשיות אחרות, ובייחוד במקביל לדיכאון קליני. החוויה הכללית של חוסר אונים והחיים היוצאים משליטה,ללא אחיזה, מייצרת בקלות תחושה של חרדה. החרדה בתורה מייאשת, מעמיסה, ויוצרת תחושה של חוסר אונים שעלולה להוביל לדיכאון.

החרדה על גווניה וצורותיה השונות היא חוויה קשה ומתישה, אך ניתנת לטיפול. הטיפולים להפרעות חרדה השונות יהיו בעלי ניואנסים שונים אך בפועל יכילו אלמנטים משותפים משמעותיים.